פינוי בינוי

פרויקטים של פינוי-בינוי נועדו לשדרג אזורים עירוניים ישנים או מוזנחים לאזורי מגורים חדישים, מטופחים ומתקדמים, במטרה לשפר את רמת הדיור ואיכות החיים של התושבים ותוך כך לנצל באופן אופטימלי את הקרקעות בערים ולשמור על ריאות ירוקות ושטחים פתוחים.

בפרויקט פינוי-בינוי, דיירי הבניינים באזור הנבחר מתפנים מרצונם לטובת מגורים חלופיים זמניים, שאותם מממנים היזמים. הבניינים הישנים נהרסים, ובמקומם נבנים בנייני מגורים מודרניים, שבהם מקבלים הדיירים דירות חדשות, חדישות וגדולות יותר, עם מפרט טכני עשיר הכולל מעלית, חדרי ביטחון, מחסנים, מקומות חניה פרטיים, חדרי אופניים, חדרי שירות שנים ועוד ועוד. לרוב כולל הפרויקט שורת הטבות נוספות לדיירים ובהן שיפור מראה השכונה, הוספת גני משחקים, שיפוץ הרחוב, הכניסות או הגינות הציבוריות ואפילו הקמת מרכזי קניות ובילוי.

כולם מרוויחים

בשנים האחרונות תפסו פרויקטים של פינוי-בינוי ברחבי הארץ תאוצה, משום שמדובר בעסקה שבה כולם מרוויחים: הדיירים, היזם והמדינה.

הדיירים מקבלים דירה חדשה, על פי רוב גדולה יותר, בעלת מפרט טכני עשיר ותוספות, וזאת ללא כל עלות מצדם. בנוסף הם נהנים מהתחדשות פני השכונה, מכניסה של אוכלוסיה צעירה וחזקה יותר ומעלייה בשווי הנכס שברשותם מבלי שיצטרכו להשקיע בכך השקעה כלשהיא. התהליך גם אינו מאלץ את הדיירים להיגרר להוצאות נלוות, כיוון שההסכם שבין הדיירים ליזם פעמים רבות כולל כיסוי מלא של כל הוצאות המעברים והוצאות השכירות שנגרמות לדיירים בתוך התהליך.
 
היזם בדרך כלל מלווה את הפרויקט מתחילתו ועד והוא בבחינת "האבא והאימא" של הפרויקט. היזם הוא שאחראי מול הדיירים על הפיכתו של הפרויקט מתוכנית למציאות, והוא שנושא בכל העלויות שבהן כרוך התהליך. כיוון שתהליכי פינוי בינוי, במיוחד במסגרת מהלכי התחדשות עירונית מרובי דירות, הם תהליכים מורכבים מאוד שאורכים שנים, היזם נדרש לאורך נשימה פיננסי משמעותי ביותר וארוך טווח. מהלכי פינוי בינוי כדאיים ליזם, כאשר בתמורה להשקעתו העצומה בפרויקט לרווחת הדיירים הוא זוכה לתוספות שטחי בנייה שאותם הוא יכול לשווק לציבור. באופן זה, ורק כך, הופך הפרויקט לכדאי גם בעבור היזם.
 
המדינה, וכמובן הרשויות המקומיות, נהנות ממגוון רחב של יתרונות במימונו של היזם. כחלק מהתהליך, ומתוך הבנה שעוד דירות משמען עוד אנשים בבניין או בשכונה מסוימים, וביניהם לחייב את היזם לב שיפור תשתיות והשבחת שכונות וחיסכון בשטחים פתוחים.

הרוב קובע

חוק "פינוי בינוי", שנחקק ב-1965 והפך למדיניות רשמית ב-1998, מאפשר למשרד השיכון והבינוי להצהיר על שטח כמיועד לפינוי התושבים, בכדי להרוס את המבנים ולבנות במקומם מבני מגורים חדשים. החוק עבר תיקון ב-2006, כדי לתת מענה לתופעת "הדייר הסרבן", שבה דייר אחד המסרב לחתום על הסכם יכול היה לעצור פרויקט שלם, ובכך לפגוע ביתר הדיירים שמבקשים לשדרג את תנאי המגורים שלהם. בתיקון נקבע כי אם 80% מהדיירים מעוניינים לחתום, והדייר מסרב באופן בלתי סביר, הם רשאים לתבוע אותו - ועליו לשאת באחריות לנזק שנגרם להם.